עדי ארדון

ציירת העובדת בצבעי פסטל באופן בלתי אמצעי, כלומר מחזיקה את גוש הצבע ביד ומציירת ללא מכחול או סכין פלטה. כך, הציור עבור ארדון הוא פעולה ראשונית ומשחררת, אך באותה עת טמון בטכניקה זו קושי בשליטה בצבע ובתכנון העבודה, מה שדורש הבנה וקבלה של טעויות כחלק מתהליך היצירה – או אפילו טביעת האצבע של האמנית. ארדון לרוב מציירת טבע דומם, כאשר היא בוחנת רגעים סטטיים, כביכול קטנים ושגרתיים, ומכניסה לתוכם תנועה בעזרת משחקי צבע ופרספקטיבה. סגנונה הנאיבי ובחירות הצבעים הנועזות שלה מוסיפות רובד חלומי לכל סצנה שהיא מתארת.